עת"מ 1629-02-10

תקציר

העותר, ארגון מעסיקים של בעלי מלאכה ותעשיות קטנות ובינוניות, ביקש מהמשיבים, עיריית חיפה והממונה על חופש המידע שלה, למסור לעיון רשימת נישומים המסווגים כ"מלאכה" או "תעשייה" בצירוף שמותיהם וכתובותיהם. המשיבים סירבו לבקשה זו, בנימוק של חוק הגנת הפרטיות. בעתירה נטען כי המידע המבוקש אינו פוגע בפרטיות ויש לגלותו, לחילופין, אם יימצא כי הוא פוגע בפרטיות, יש להפעיל את המנגנון שהוקם בשנרום נ' עיריית חדרה. המשיבים הסכימו כי ניתן להחיל את מנגנון שנרום במקרה של מחזיקים פרטיים, אך טענו כי הוא אינו חל על תאגידים, וכי אין לחשוף את המידע הנוגע לתאגידים. בית המשפט קבע, כי מסירת שמות, כתובות וסיווגי עסקים של נישומים עשויה לאפשר הסקת מסקנות לגבי ענייניהם הפרטיים, דבר המהווה פגיעה בפרטיות כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות. לפיכך, המנגנון שנקבע בפרשת שנרום, המאפשר גילוי מידע לאחר הסכמת הנישום, צריך להיות מיושם גם במקרה זה, בשינויים מסוימים. על העירייה ליידע את הנישומים על בקשת העותר, ולתת להם אפשרות להתנגד או להסכים לחשיפת פרטיהם. לאחר מכן על העירייה למסור לעותר את פרטיהם של אלה שהסכימו לכך. כן חויבה העותרת בתשלום דמי טיפול ודמי הפקה בגין הגילוי. עוד קבע בית המשפט, כי מאחר שלתאגידים אין זכות לפרטיות, על העירייה למסור לעותר את רשימת המידע הנוגע למחזיקים בתאגידים, ולהפריד בין מחזיקי התאגידים לבין אנשים פרטיים, אם הפרדה זו תדרוש עבודה נוספת, יהיה על העותרת לשלם עבור השעות שהושקעו בהפרדה זו. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.