עת"מ 1317/08

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו ודוחה בחלקו את בקשת העותר. המשיבה הראשונה, עיריית פתח תקווה, מונחית לקבוע כללים להצבת דוכני מידע בשטחה בתוך 60 יום, או 90 יום במידת הצורך, והיא תישא בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. האיסור המוחלט על הקמת דוכני מידע מבוטל, שכן הוא אינו מידתי ומנוגד לחוק העזר הרלוונטי, הצופה אפשרות למתן היתר. על העירייה לקבוע תקנות השוקלות פתרונות ראויים ומאזנות בין זכותו של הפרט לחופש ביטוי לבין זכות הציבור להשתמש ברחובות העיר. אשר למשיבה השנייה, עיריית ראשון לציון, העתירה מיותרת בעקבות הודעתה על הנחיות כלליות המאפשרות הצבת דוכנים ברחבי העיר. העותר נדרש להגיש בקשה על פי הנוהל החדש ורשאי לפתוח בהליך משפטי אם הבקשה נדחית. בית המשפט מדגיש כי אין בעתירה הנוכחית כדי לפגוע בזכותו של העותר להגיש בקשה מתאימה או לערער על ההליך עצמו ועל בקשתו. לפיכך, העתירה נגד ראשון לציון נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו. פסק הדין מדגיש את חשיבותו של חופש הביטוי, במיוחד בהקשר של מחאה חברתית והעברת מסרים חברתיים, ומציין כי יש לשמור על הזכות להקים דוכני מידע, אף שאינה מוחלטת, אלא אם קיימת ודאות קרובה לפגיעה ממשית באינטרסים מוגנים. בית המשפט מדגיש כי מבחן חופש הביטוי חל גם על דעות לא פופולריות וכי על הרשויות לבסס את החלטותיהן על שיקולים ענייניים, תוך הימנעות משרירותיות ואפליה.