ב"ל 228/06

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב ההכרה באירוע לבבי שחווה התובע ביום 8.6.04 כ"פגיעה בעבודה" כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי. תביעתו של התובע, הדורשת הכרה באירוע, נתקלה במספר מכשולים בשל חוסר המעש של בא כוחו, שהובילו לשני פסקי דין קודמים לפיטורים. לגופו של עניין נדונו לבסוף בפסק הדין הנוכחי. בית המשפט הכיר בעבר באירוע עבודה חריג ביום 8.6.2004, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיקבע את הקשר הסיבתי בין אירוע זה לבין האירוע הלבבי. חוות דעת המומחה קבעה כי לא היה קשר סיבתי ישיר בין אירוע העבודה לבין האירוע הלבבי שהתרחש למחרת. המומחה ייחס את האירוע הלבבי למחלות הרקע של התובע ולאפיזודה האחרונה של תעוקת חזה. טענות התובע לביסוס קשר סיבתי, במיוחד בהתחשב בסמיכות האירועים, הופרכו על ידי בית המשפט. בית המשפט הסתמך על חוות דעתו של המומחה, אשר שללה במפורש כל קשר סיבתי ובמקום זאת ייחס את האירוע הלבבי לסיכונים הבריאותיים הקיימים של התובע ולאפיזודה חדשה של תעוקת חזה. הבהרת עמדתו של המומחה, בתשובה לשאלות בית המשפט, חיזקה עוד יותר את קביעתו הראשונית. משכך, החליט בית הדין לדחות את התביעה, שכן התובע לא עמד בנטל ההוכחה לביסוס קשר סיבתי בין אירוע העבודה לבין הפגיעה הלבבית. החלטה זו התקבלה ללא כל הוצאות שהוזמנו, ולשני הצדדים יש זכות ערעור תוך 30 יום.