עת"מ 422/07

תקציר

אזרח טורקי, שעבד בישראל בענף הבנייה, גורש בשנת 2003 בשל חריגת אשרת העבודה שלו. העובד לשעבר טען כי לא קיבל מסמכים מתאימים או הודעה על צו הגירוש וכי גירושו מפר את חוק הכניסה לישראל, המקנה לעצורים זכות הודעה והזדמנות לערער. עם זאת, בית המשפט פסק נגדו, בנימוק של שיהוי בלתי סביר של למעלה מארבע שנים בהגשת העתירה, שבמהלכן נפגעה משמעותית יכולתה של המדינה לחקור את פרטי המקרה ולאסוף ראיות. השופט קבע כי שיהוי אובייקטיבי זה, שפגע ביכולתה של המדינה להגן על עצמה, מצדיק את דחיית העתירה, מה גם שהעותר המשיך לשהות בישראל שלא כדין גם לאחר פקיעת אשרת השהייה שלו. זאת ועוד, השופטת ציינה כי תצהירו של העותר, שנחתם לפני קבלת צו הגירוש לכאורה, חותר תחת טענתו לאי קבלה ומצדיק את דחייו. העותר חויב לשלם למדינה הוצאות בסך 3,000 ₪.