עמ"נ 189/07

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור המנהלי על החלטת ועדת הערר המחוזית מרכז לדחות את תביעת המערערים לפיצויים בעקבות אישור תכנית מתאר מחוזית תמ"מ 34/3. התכנית משנה שטחים המוגדרים כיישובים חקלאיים או פרבריים לאזורים עירוניים. המערערים טענו כי התכנית פגעה בערך נכסיהם וכי היא פוגענית ומאפשרת בנייה מסיבית שלא הייתה אפשרית קודם לכן. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת ועדת הערר, שהייתה מפורטת ומנומקת, על בסיס ראיות עובדתיות ותכנוניות. בצדק קבעה הוועדה כי התכנית משקפת מדיניות תכנונית מגובשת וציפיות סבירות לפיתוח עירוני, וכי היא אינה פוגעת בנכסי העוררים. יתר על כן, הערכת המערערים לירידת ערך משמעותית לא התבססה על עסקאות כלשהן או על ניתוח שמאות שיטתי, ומשכך, החלטת הוועדה להעדיף את חוות דעתו של המשיב הייתה סבירה. פסק הדין מתייחס גם לטענות המערערים כי יש להפוך את החלטת הוועדה משום שהמשיבה לא שמעה את תביעתם בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, ודן לגופו של הערעור. בנוסף, היא מדגישה כי אין לפרש את סעיפים 197 ו-200 לחוק התכנון והבנייה כפוטרים רשויות מקומיות מפיצוי בגין ירידת ערך עקב התפתחות טבעית. ככלל, בית המשפט מגיע למסקנה כי הערעור לוקה בחסר ומאשר את החלטת הוועדה לדחות את התביעה לפיצויים. המערערים אחראים להוצאות המשפט של המשיב ולשכר טרחת עורך הדין.