בש"פ 6293/18

תקציר

הכרעת הדין בתיק הערעור נגד המערער מסתיימת בדחייה על יסוד תשתית ראייתית משמעותית המצביעה על מעורבותו של המערער בעבירות המיוחסות לו. בית המשפט בחן את חומר הראיות, לרבות צילומי מצלמות תנועה ואבטחה, שתיארו רצף אירועים התואם את הפעילות העבריינית לכאורה. יש לציין כי המערער נקשר לפריצות באמצעות בגדים מוכרים ובהמשך נראה משליך חפצים שהכילו DNA שלו. נבדקו עדויות, כגון זו הקושרת את תיאורו של המערער לזירת פשע ואמירה של קורבן המרמזת על גניבת רכב. בעוד שהאחרון הציג עמימות מסוימת, לא היה בה די כדי לקעקע את הראיות המכריעות נגד המערער. בנוסף, התאמה פורנזית בין הבגדים שהשליך המערער לבין אלה שנראו במצלמה במהלך הפריצות חיזקה את טענת התביעה. החלטתו של המערער לשמור על שתיקה בחקירתו במשטרה חיזקה עוד יותר את התשתית הראייתית, שכן החוק רואה שתיקה שאינה עולה בקנה אחד עם תמימות נוכח האשמות. זאת ועוד, בית המשפט התחשב בעברו הפלילי העשיר של המערער, שהדגיש את מסוכנותו המתמשכת לחברה, ושלל חלופות מעצר. בסופו של דבר, תמכה ערכאת הערעור בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור, והותירה על כנה את צו מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים.