ע"ע 35139-07-13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על פסק דין לטובת עובדת שפוטרה זמן קצר לאחר שהודיעה על הריונה. העובדת תבעה את מעסיקה לשעבר לפיצויים, בטענה שפוטרה בשל הריונה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות וחוק עבודת נשים. בית הדין האזורי בתל אביב-יפו קיבל חלקית את תביעתה של העובדת, ופסק לה תשלומים שונים, לרבות פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 40,000 ₪. המעסיק, שביקש לעכב את ביצוע פסק הדין עד לערעור, פנה לבית הדין. השופט סקר את הפסיקה בנושא עיכוב ביצוע פסקי דין וקבע את שני התנאים הנדרשים: סיכוי סביר להצלחה בערעור ומאזן נוחות. השופטת הודתה כי המעסיק לא הוכיח קושי ממשי בתגמול לעובד אם ערעורו של האחרון לא יצלח. זאת ועוד, השופט ציין כי הערעור עסק בעיקר בקביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי, אשר בדרך כלל מכובדות על ידי ערכאת הערעור. עם זאת, מאחר שחלק מטענות הערעור התייחסו למסקנות המשפטיות העולות מן העובדות, ובהינתן שפסיקת הנזק הלא ממוני נתונה לשיקול דעת, החליטה השופטת לעכב חלקית את ביצוע פסק הדין. באופן ספציפי, השופט קבע כי יש לעכב את תשלום פסק הדין לנזק לא ממוני בסך 40,000 ₪, בתנאי שהמעסיק יפקיד סכום זה או ערבות בנקאית בקופת בית הדין בתוך 21 יום. אם לא תעשה כן, המעסיק יצטרך לשלם את מלוא הסכום שנפסק על ידי בית הדין האזורי. לפיכך, הבקשה נענתה בחלקה, והמעסיק חויב לעמוד בתנאים שצוינו לעיכוב ביצוע פסק הדין.