ע"פ 5683/07

תקציר

המערער, שרצח את גרושתו, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בה דחה את טענתו כי יש להטיל עליו עונש מופחת לפי סעיף 300א לחוק העונשין בשל הפרעה נפשית חמורה. נסיבות המקרה הצביעו על כוונה מוקדמת והיעדר התגרות מצד המנוח. המערער לא חלק על העובדות אך טען כי מצבו הנפשי אינו מאפשר לו לתפוס את חומרת מעשיו או להימנע מביצועם. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו והטיל מאסר עולם חובה. חוות הדעת המומחית מטעם המערער, אשר אבחנה אותו כבעל הפרעת אישיות גבולית, לא שכנעה את בית המשפט כי יכולתו של המערער להבין את מעשיו או להימנע מהם נפגעה באופן משמעותי, ואף לא ביססה קשר סיבתי בין ההפרעה לבין הרצח. יתר על כן, חוות הדעת של המומחה לא עמדה בקריטריונים שנקבעו על ידי הסתדרות הפסיכיאטרים בישראל. גם נסיבות העבירה לא תמכו בטענות המערער, שכן הרצח תוכנן מראש, בוצע בקור רוח ובעקבותיו נעשו ניסיונות להסתירו. מאחר שהמערער לא הוכיח את דרישות סעיף 300א, הסכים ערכאת הערעור עם החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור, תוך הטלת מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור על תנאי.