בר"מ 2960/13

תקציר

המבקש, שבבעלותו נכס בפתח תקווה, ערער על החלטת עיריית פתח תקווה בעניין חיובי הארנונה שלהם לשנים 2010-2012. חיובי המס התבססו על שינוי סיווג הנכס מ"תעשייתי" ל"משרדים", שהביא למיסוי גבוה יותר. המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר אישר במידה רבה את החלטת העירייה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לחופשה כדי לערער על פסק דין זה בפני ערכאה גבוהה יותר. פסק הדין, המאפשר באופן חלקי את הערעור, מתמקד בשאלה האם היה מקום לקבל ולבחון מחדש את ערעורו הראשוני של המבקש לעירייה על שינוי המס הרטרואקטיבי לשנים 2010–2011 לגופו. בית המשפט קבע כי היה על העירייה לשקול את טענות המבקש, למרות שהערעור לא הופנה באופן פורמלי למחלקה הנכונה בעירייה. הסיבה לכך היא שהערעור נענה על ידי מחלקה שהייתה לה זיקה לנושא, מה שיצר חובה על העירייה ליידע את המבקש על טעותו ולא פשוט לדחות את תביעתו על הסף. לפיכך, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל רק ככל שהוא מתייחס לערעור 2010-2011, והעירייה נדרשת לשקול מחדש את טענות המבקש לגופן. בנוסף, העירייה תשלם את שכר טרחת עורך הדין של המבקש. בקשת רשות ערעור על הערר משנת 2012, המתייחסת למאפיינים ספציפיים של הנכס, נדחית, שכן טענות אלה אינן מתקבלות בדרך כלל בשלב זה.