ב"ש 396/86

תקציר

במקרה דנן ביקש המשיב מס' 1 פסק דין מקוצר כנגד המבקשת ומשיבים נוספים לתשלום בגין מכירת מניות. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב מס' 1, והביא את המבקש לערער על ההחלטה ולבקש עיכוב ביצוע. בית המשפט העליון הדגיש כי על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית ביצוע פסק דין, אם כי תקנה 468 מאפשרת חריגים בנסיבות מיוחדות. נסיבות אלה כוללות בדרך כלל מקרים בהם ביצוע פסק דין ישנה את המצב באופן בלתי הפיך וישלול ממערער מוצלח את זכאותו. עם זאת, גם במצבים כאלה, פוטנציאל ההצלחה של הערעור חייב להיות ברור. בנוסף, יש לקחת בחשבון את מאזן הנזקים לכל צד. בית המשפט מצא כי המבקש לא הוכיח הן סיכויי הצלחה גבוהים בערעור והן נזק משמעותי ובלתי הפיך אם פסק הדין יבוצע. מאחר שמדובר בפסק דין כספי בסך 71,000 ₪, לא היו לו השלכות בלתי הפיכות, כך שניתן היה להפוך אותו במידת הצורך. בית המשפט קבע, כי כל הנזקים הנתבעים על ידי המבקש אינם עולים על אי הנוחות שנגרמה למשיב מס' 1 עקב עיכוב הביצוע. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והמבקש חויב לשלם את שכר טרחת עורכי דינו של המשיב מס' 1. בית המשפט הביע נכונות לעכב תשלום מחצית מסכום פסק הדין אם תתקיים ערבות מתאימה, אך השאיר הסדר זה לשיקול דעתם של הצדדים.