ע"פ 43822-03-15

תקציר

הנאשם במקרה זה ערער על הרשעתו בהטרדה מינית לפי סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית, בטענה כי התבטאויותיו מהוות עבירה של העלבת עובד ציבור ולא הטרדה מינית. האמירות הגסות והמשפילות, בהן הודה הנאשם, כוונו כלפי שוטרים במהלך נסיעתו למעצר. ערכאת הערעור דחתה את הערעור על פסק הדין, וקבעה כי דברי הנאשם, שהתייחסו במפורש למינם ומיניות השוטרים, מהווים הטרדה מינית כהגדרתה בחוק. בית המשפט קבע כי הטרדה מינית אינה דורשת תכלית מינית, וכי ביטויים משפילים ומשפילים המתייחסים למיניות אסורים על פי החוק, ללא קשר לכוונה העומדת מאחוריהם. כמו כן, בית הדין הדגיש כי עבירת ההטרדה המינית אינה מוגבלת לסביבות ספציפיות כגון מקום העבודה ויכולה להתרחש בכל הקשר. באשר לעונש, בית המשפט הפחית את תקופת המאסר המותנית בגין החזקת סכין שלא כדין לשישה חודשים, מתוך סברה כי הדבר יעודד את שיקומו של הנאשם וימנע הגבלת אפשרויות עתידיות. לפיכך, הערעור על ההרשעה בהטרדה מינית נדחה, אך העונש התקבל באופן חלקי והפחית את המאסר על תנאי לשישה חודשים.