ע"א 3929/02

תקציר

התיק סובב סביב אישה שהחזירה את חובות בעלה לאחר שהוכרז פושט רגל. השאלה היא האם היא זכאית לדיבידנד בהליכי פשיטת הרגל כנושה רגילה או שמעמדה הוא של נושה נדחה לפי סעיף 83(ב) לפקודת פשיטת הרגל. האישה טוענת כי מאחר ופרעה את חובות בעלה באמצעות חתימה על ערבויות, יש לראות בה נושה רגיל ולא נדחה. מנגד, הנאמן והכונס הרשמי טוענים כי הערבויות מהוות נכס בלתי מוחשי ויש לראות בהן רכוש המופקד בידי הבעל, מה שהופך את האישה לנושה נדחה. בית המשפט המחוזי הסכים עם האחרון, והוביל את האישה לערער על ההחלטה. השופטת חיות מסכמת כי הנחתו של בית המשפט המחוזי כי עסקאות בין בני זוג הן מלאכותיות ונועדו לרוב להבריח נכסים, אינה עולה עוד בקנה אחד עם הדין הישראלי הקיים, המכיר באוטונומיה של כל אחד מבני הזוג. לפיכך, יש לפרש את סעיף 83(ב) באופן מצמצם ולא להרחיבו כך שיכלול ערבויות. יתר על כן, עצם מתן הערבות אינו צריך להיחשב כמתנת רכוש, שכן מדובר בחיוב מותנה. השופטת דורנר מסכימה עם מסקנתה של השופטת חיות, אך מציעה פרשנות שונה, ומדגישה כי סעיף 83 הוא חריג לכלל החלוקה השוויונית ויש לפרשו בצמצום. גם השופט טירקל מסכים עם ההחלטה לקבל את הערעור, תוך הדגשת שינוי תפיסת העולם בנוגע לעצמאותם של בני זוג נשואים.