ת"א 24385-03-11

תקציר

התובע, מר אלכסנדר נוב, תבע את הנתבעת, אלביט מערכות בע"מ, על סך 7,332,434 ש"ח, בטענה כי אלביט לא שילמה לו עמלות המגיעות לו על פי מספר הסכמים שנחתמו בין הצדדים בשנת 2004. ההסכמים היו קשורים לסיועו של מר נוב לאלביט בהשגת מסמך הנדרש למכרז לפרויקט בבולגריה. המסמך היווה תנאי מוקדם להשתתפותה של אלביט במכרז לשיפוץ ושדרוג מסוקי קרב ותובלה בולגריים. אלביט טענה כי טענתו של מר נוב אינה מוצדקת ומתעכבת משמעותית, כי ההסכמים נחתמו עם חברה הקשורה למר נוב, וכי מר נוב לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכמים. בנוסף, טענה אלביט כי המסמך שמסר מר נוב היה חסר ערך ולא עמד בדרישות, וכי מר נוב פעל בחוסר תום לב ותחת כפייה כלכלית. בית המשפט דחה את טענותיה של אלביט וקבע כי ההסכמים היו בין אלביט לבין מר נוב, כי מר נוב מילא את התחייבויותיו, וכי המסמך שמסר מר נוב היה משביע רצון ואפשר לאלביט להשתתף במכרז. בית המשפט דחה גם את טענת אלביט לכפייה כלכלית וקבע כי ההסכם השלישי, שזיכה את מר נוב ב-1% משווי הפרויקט, תקף. עם זאת, מאחר שהפרויקט לא יצא בסופו של דבר לפועל וכל התשלומים ששילמה ממשלת בולגריה לאלביט הוחזרו, קבע בית המשפט כי מר נוב אינו זכאי לעמלה של 1%. מר נוב לא הצליח להוכיח כל נזק בר פיצוי כתוצאה מהפרת החוזה של אלביט, מעבר להפרשי הריבית. לפיכך פסק לו בית המשפט 1,243,550 ש"ח (שווה ערך ל-350,000 דולר שלא שולמו, שחושבו לפי שער החליפין במועד הגשת התביעה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית מיום הגשת התביעה. כמו כן חויבה אלביט לשלם למר נוב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 88,500 שקל, וכן 32 אלף שקל נוספים לכיסוי אגרת בית המשפט.