ת"א 72879-12-19

תקציר

מדובר בתביעה שהוגשה לבית משפט בישראל על ידי 1,132 תובעים, בדרישה לפיצויים מהבנק הערבי בגין מעורבותו לכאורה בפיגועי טרור שגרמו נזק לתובעים. הבנק הערבי ביקש לדחות את התביעה, בטענה כי תקופת ההתיישנות הסתיימה וכי טענות התובעים חוסות תחת פסיקה קודמת בארה"ב. התובעים, לעומת זאת, טענו כי תביעותיהם נופלות תחת החריגים לחוק ההתיישנות וכי פסק הדין האמריקאי אינו מהווה טענה קודמת שתשלול את התביעה הנוכחית. בית המשפט הישראלי הסכים עם טענות הבנק הערבי. נמצא כי טענות התובעים אכן חוסות תחת חוק ההתיישנות, שכן הן הוגשו שנים רבות לאחר האירועים הנדונים ולא עמדו בדרישות החריגים לתקופת ההתיישנות. בית המשפט הכיר בפסקי הדין של בתי המשפט בארה"ב, לרבות בית המשפט העליון, כפסקי דין אגביים, ומצא כי פסקי דין אלה היוו מעשה של בית המשפט, ובפרט השתק עילה, אשר חסם את התובעים מלהגיש תביעה חדשה מאותה עילה. משכך, הגיע בית המשפט הישראלי למסקנה כי אין צורך לדון בתחולתו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות, שכן התביעה כבר נדחתה על ידי מעשה בית המשפט. בסופו של דבר, החליטה השופטת לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בית המשפט, וללא הוצאות שנפסקו למי מהצדדים. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ונקבעה חסויה לציבור, בשל מעורבותם של תובעים קטינים.