ת"א 14015/10

תקציר

המבקש, שמכר דירה למשיבים בשנת 1991 אך מעולם לא רשם אותה בשל חובות שלא שולמו, מבקש לבטל פסק דין משנת 2010 המורה על רישום הדירה על שם המשיבים. לטענתה, יש לבטל את פסק הדין משום שהמשיבים מסרו במרמה את כתב התביעה. עם זאת, הראיות אינן חד משמעיות, והשופט מסרב לבטל את פסק הדין בנימוקים אלה. אמנם המבקשת לא הוכיחה תרמית, אך השופטת, בהפעלת שיקול דעתה, מבטלת חלקית את פסק הדין כדי לאפשר למבקשת להציג את הגנתה ולהגיש תביעה שכנגד בגין החוב. הסיבה לכך היא שלמבקשת יש זכות גישה לערכאות, ואת הכשל הפרוצדורלי שלה ניתן לתקן על ידי תשלום הוצאות. השופט מורה על פתיחת התיק מחדש, ומאפשר למבקש להגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד בתוך 30 יום. ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין כולו מבוססת על כך שהמבקש לא כלל צד שלישי – הבעלים הנוכחי של הדירה – בבקשה, דבר העלול לפגוע בזכויותיו. עלויות הבקשה נותרות לקביעה בהתאם לתוצאת ההליך העיקרי, כאשר המבקש נדרש לשלם למשיבים 6,000 ₪ בתוספת מע"מ.