עע"מ 9168/11

תקציר

הכרעת הדין תלויה בכך שהמערער לא עמד בתנאים הנדרשים לשדרוג מעמדו על פי הקריטריונים של עניין דופש. חרף מאמציו של המערער לכלול את התקופה בה החזיק ברישיון ישיבה מסוג ב/1 ב-27 החודשים הנדרשים לשדרוג, קבע בית המשפט כי תקופה זו היא חלק מהשלב המקדמי של בקשתו לאיחוד משפחות, ולא ההליך המדורג עצמו. בתיק הודגש כי המערער החל בהליך המדורג פחות מ-27 חודשים לפני החלטת הממשלה הרלוונטית, ולא היו לו היתרי מת"ק מספיקים. זאת ועוד, לא הועלו טענות להתנהגות בלתי הולמת מצד המשיב שיש בהן כדי להצדיק קיצור תקופה נדרשת. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי בקשתו נדחתה שלא כדין בשנת 1997, תוך שהוא מביא ראיות מספיקות לכך שהמערער לא הקים מרכז חיים בישראל באותה עת. בנוסף, שקל בית המשפט את טענת המשיב בדבר השיהוי המשמעותי בערעור המערער לאחר החלטת דופש, תוך ציון נזק ראייתי אפשרי. בית המשפט הכיר בבדיקה המתמשכת של הרשויות אחר יחידים במסגרת ההליך המדורג, אך קבע כי עניינו של המערער אינו ראוי לחריגה, כפי שקבע דופש, מה שהוביל לדחיית הערעור ללא הוצאות. השופטים הסכימו עם החלטה זו.