ע"א 4308/00

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בעקבות פסק דין בשיטת פשרה. שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא קבע במפורש את גובה שכר הטרחה וההוצאות, ולא ניתן היה להתכוון לטעות זו. טעות זו מוצדקת להיכנס לגדרו של סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, והשופט היה רשאי לתקן את פסק הדין מבלי שהתבקש. בית המשפט העליון קבע כי יש לראות בכוונה העומדת מאחורי החלטת התיקון הארכת המועד לערעור, וכי כוונת המערער הייתה לערער על פסק הדין המתקן. מאחר שהחלטת התיקון התקבלה ללא בקשה וביוזמת בית המשפט, רואים בה החלטה להאריך את המועד, ולא נגרם עיוות דין. לפיכך, הערעור על ההחלטה נדחה, כאשר בית המשפט העליון נמנע מלפסוק הוצאות, ופסק הדין המתקן והחלטת התיקון נחשבים שניהם כברי ערעור. הנשיא א' ברק, והשופט ט' אור הסכימו עם פסק דינו של המשנה לנשיא, השופט ש' לוין.