רע"א 1077/12

תקציר

בהחלטה מיום 12.1.2012 דחה בית המשפט המחוזי, בהובלת השופט ש' שטמר, בקשה לתיקון תביעה וצירוף חוות דעתו של ד"ר שלף בשל ריבוי סוגיות פרוצדורליות. בית המשפט נימק זאת בכך שהתיק נמצא בשלב מתקדם שבו מומחים ועדים כבר העידו ולא נלווה לבקשה תצהיר. יתר על כן, חוות הדעת התבססה על מבחנים בני עשור ונכללה כבר בחוות הדעת של המבקש ושל המשיב. בית המשפט קבע כי הטענה בדבר תסמונת גנטית הגורמת לנכות נדונה בעבר וניתן היה לסתור אותה קודם לכן. המבקשים ביקשו לתקן את התביעה, תוך שהם מציינים "מצב חדש" לכאורה שנוצר בעקבות חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, אשר דרש חוות דעת של מומחה לרדיולוגיה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הם יכולים להגיש שאלות הבהרה למומחה שמונה על ידי בית המשפט, פרופ' שלו, במקום לפתוח בסבב חדש של הגשת ראיות. תקנה 130(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי מגבילה צדדים מלהגיש חוות דעת נוספות כאשר כבר מונה מומחה על ידי בית המשפט בהסכמה הדדית. בית המשפט קבע כי הגינות פרוצדורלית אינה מחייבת חוות דעת שנייה, במיוחד בשלב כה מתקדם, והדגיש כי העיתוי הפרוצדורלי צריך בדרך כלל למנוע הגשות כאלה, כפי שנתמך בתקדימים במקרים קודמים כמו כרמל פורגינגס. הבקשה נעדרה את התצהיר הנדרש המסביר את עיתוי נחיצותה של חוות הדעת, והוסיפה לחסרונותיה הפרוצדורליים. עוד הודגש בהחלטה כי ערעורים בעניינים פרוצדורליים מתרחשים בדרך כלל לאחר פסק הדין הסופי, אלא אם כן עומד על כף המאזניים עוול מיידי ובלתי הפיך, שלא היה ישים במקרה זה. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור, ללא צו הוצאות, בטענה כי כל ערעור נוסף צריך לשלב החלטה זו בפסק דין סופי. פסק דין זה נועד לשמור על יעילות שיפוטית ולעמוד בתקנות פרוצדורליות שנקבעו.