ע"א 9062/06

תקציר

ישיבת פתח תקווה, שעמדה בפני פירוק כספי, ראתה שתי הצעות לפתרון המצב. האחד היה מהרב צוקר, המייסד, והשני מעיריית פתח תקווה. שניהם היו כרוכים בפינוי צאצאיו של הרב צוקר מדירותיהם. בית המשפט המחוזי בחר בהצעת העירייה. הרב צוקר וצאצאיו היו אמורים לפנות את דירותיהם אך לא עשו זאת, מה שהוביל למאבק משפטי. בית משפט השלום פסק לטובת המפרק והורה על פינוי המשפחה. הם ערערו לבית המשפט המחוזי, שדחה את בקשתם, וכעת הם פנו לבית המשפט העליון. החלטת בית המשפט העליון דוחה את ערעור המשפחה ומאשרת את צו הפינוי. בית המשפט מציין את סיכויי ההצלחה הקלושים של הערעור ואת האפשרות למצבים בלתי הפיכים במקרים כאלה, ומדגיש כי פינוי מדירות מגורים אינו מתעכב באופן אוטומטי במהלך הערעורים. המבקשים נדרשים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין. החלטה זו, מיום 11.02.07, מדגישה את סופיות הפינוי, ללא קשר לתוצאת הערעור.