פר"ק 41106-10-13

תקציר

פסק הדין דן בהליך הערעור על החלטת המנהל המיוחד בתביעות חוב, תוך שימת דגש על הגישה הזהירה של ההתערבות השיפוטית ועל שיקול הדעת הרחב הנתון למנהל המיוחד. הטענה המרכזית שהציגה העירייה נסובה סביב תשלום יתר לכאורה של 726,710.10 שקל לחברה, שהבורר מצא כי אינו קשור לפרויקט גני הילדים או לעבודות נוספות. עם זאת, פסק הדין קובע כי פסק הבוררות, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי, הסדיר את כל המחלוקות, לרבות פרויקט P23, וכל הטענות שלא הועלו בוטלו. העיקרון של res judicata חל, ומונע מהעירייה להעלות טענות אלה כעת. בנוסף, נקבע בפסק הדין כי העירייה לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת תשלומי היתר הנטענים, וכן נדחו טענותיה בנוגע לתשלומים ששולמו באמצעות החברה לקבלן. העירייה לא מילאה את חובתה להציג רישומי חיוב ואישור תשלום מפורטים עבור פרויקט P23. זאת ועוד, לא התקיימו הדרישות למימוש זכות הקיזוז בהליכי פירוק, כמפורט בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל. מסקנת פסק הדין היא כי העירייה לא הוכיחה תשלום יתר לחברה שיכול היה להצדיק קיזוז, ולכן הערעור על החלטת המנהל המיוחד נדחה. העירייה חויבה בהוצאות משפט ובתשלום של 25,000 ₪ לקרן הפירוק.