בר"ע 43840-12-14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור בעניינו של מבקש שהועסק על ידי משרד החינוך ולאחר מכן כמנהל בית ספר עירוני. הערעור מתייחס לתביעה לקצבאות בסך 9,893 ₪ עבור החודשים יולי ואוגוסט 2004, שלטענת המבקש היו צריכות להיות משולמות עם פרישתו ביולי 2004. החלטת הערכאה הנמוכה יותר, שהתקבלה בערעור, פסקה נגד המבקש, תוך שהיא מצטטת פסיקות קודמות באותו עניין ומדגישה כי היה על המבקש לכלול את כל טענותיו בתביעה קודמת וכי התביעה הנוכחית היא מקרה חריג שאינו מצדיק דיון שלישי. עוד צוין בפסק הדין כי טענות המבקש נגד המדינה אינן תקפות, שכן המועצה המקומית היא המשיבה המתאימה, והיה מקום לתבוע את חלקה של המדינה בפנסיה מהמועצה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענות המבקש חסרות שחר, וכי יחסי עובד-מעביד בין המבקש לבין המועצה הסתיימו ביולי 2004, והוצאות ההליך חויבו במבקש. פסק הדין, מיום 14.1.2015, דחה את בקשת רשות הערעור ואישר את פסקי הדין הקודמים, וקבע כי אין הצדקה להתערבותה של ערכאה גבוהה יותר.