ת"א 53491-10-21

תקציר

פסק הדין דן בחוק ההתיישנות לגבי עילת שטרות, כמפורט בסעיף 96 לפקודת השטרות, הקובע כי פעולות על שטרות תקפות למשך שבע שנים מיום לידתה של עילת התביעה. במקרה זה, עילת התביעה מקורה בשטרי חוב שניתנו כבטוחה לעסקת ניכיון שיקים. שני הצדדים הסכימו כי השטרות הוצאו להבטחת העסקה, ומועד פירעון הצ'ק היה 10 באוגוסט 2013. מאז נפתח תיק ההוצאה לפועל ב-10 ביוני 2021, חלפה תקופת ההתיישנות בת שבע השנים. התובע טען כי נעשו מגעים וניסיונות לגבות את החוב מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שיש בו כדי לאפס את תקופת ההתיישנות. עם זאת, השופט קבע כי משא ומתן כזה אינו עוצר או מאפס את טיימר ההתיישנות, רק תביעה המוגשת לבית המשפט יכולה. יתר על כן, השופטת ציינה כי התובע לא הפנה לסעיף ספציפי בחוק ההתיישנות שיתמוך בתביעתו. באשר לטענת התובעת בדבר שטרי החוב, לרבות ויתור על טענת ההתיישנות, הסכימה השופטת עם הנתבעת כי כתב הוויתור חל רק על הערבים ולא על הנתבע. לסיכום, קיבלה השופטת את טענת הנתבע כי התביעה הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות ודחתה את התביעה. התובע חויב לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 8,000 ₪.