ב"ל 49022-03-19

תקציר

התובע, שלטענתו הועסק במרכול המשפחתי, ביקש שפציעתו שנבעה מתאונת דרכים ביולי 2016 תוכר כפגיעה בעבודה. עם זאת, השופט קבע כי יש לדחות את התביעה מאחר שהתובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת העסקתו בסופרמרקט. על פי פסק הדין של השופט, טענת התובע כי עבד בסופרמרקט כשכיר אינה עקבית וסותרת את דבריו הקודמים לחוקר הנתבעת, בהם הודה כי אינו עובד שם מדי יום ואינו זוכר את שעות עבודתו. יתר על כן, חוסר ידיעתו של התובע בפרטים הבסיסיים של העסקתו, לרבות שכר, שעות עבודה ואופן התשלום, הצביע על כך שעזרתו במרכול דומה יותר לסיוע משפחתי מאשר ליחסי עובד-מעביד חוזיים. הדבר נתמך גם בהיעדר עדויות של לקוחות ומסמכים רפואיים ממועד התאונה, שלא הזכירו כלל את הפגיעה במהלך העבודה. תחת זאת, הראיות הצביעו על כך שתפקידו של התובע היה של עוזר או עוזר מזדמן בעסק המשפחתי בעת הצורך, ולא של עובד מן המניין. משכך, הגיעה השופטת למסקנה כי התובע לא עבד במרכול כמשמעותו בחוק ולכן פגיעתו בתאונת הדרכים אינה יכולה להיחשב כתאונת עבודה.