ע"א 8935/01

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך בין כונס נכסים זמני שמונה על ידי בנק הפועלים לבין משתתף בחברה הנמצאת בהליך כינוס נכסים. כונס הנכסים ביקש לאכוף שעבוד צף וביקש מבית המשפט להורות למערערת למסור מידע מלא וחשבונות בנוגע לשימוש בטכנולוגיה מסוימת השייכת לכאורה לחברה. בית משפט קמא נעתר לבקשת כונס הנכסים לקבלת חשבונות, אך דחה סעדים אחרים שהתבקשו בקובעו כי אלה מחייבים בירור עובדתי יסודי שלא ניתן לערכו במסגרת בקשה למתן הוראות. השאלה הניצבת בפני ערכאת הערעור היא האם ניתן לערער על החלטה זו בזכות או רק ברשות. השופט מציין כי החלטתו של בית משפט קמא סיימה באופן סופי את בחינת הבקשה להוראות, וככזו נראה לכאורה כי יש לערער עליה לגופה. עם זאת, פסיקה קודמת הראתה כי גם אם החלטה מסיימת את הדיון בבקשה למתן הוראות, היא לא בהכרח ניתנת לערעור כעניין שבזכות, במיוחד אם סכסוכים והתדיינויות בין הצדדים עדיין מתנהלים. במקרה דנן, ברי כי נותרו מחלוקות של ממש בין הצדדים, והמחלוקות המהותיות העיקריות שהועלו בבקשה למתן הוראות לא נדונו על ידי בית משפט קמא וטעונות בירור נוסף. לפיכך, ההחלטה בבקשה להוראות אינה יכולה להיחשב סופית, ומן הראוי להתייחס אליה כאל החלטת ביניים. למרות זאת, השופט מכיר בכך שההחלטה אכן מעניקה לכונס הנכסים הזמני סעד מהותי, החורג מהיותו מנגנון לסעדים אחרים גרידא, ומבחינה זו ניתן לראות בו זכות ערעור. עוד מציין השופט כי במקרים גבוליים, הכלל הפרשני הקבוע הוא העדפת ההכרה בזכות ערעור על פני שלילתה, בשל חשיבותה החוקתית של זכות הערעור והצורך להבטיח מערכת משפט הוגנת. בסופו של דבר, השופט קובע כי יש להעניק למערער/מבקש זכות ערעור על החלטת בית משפט קמא. הערעור בתיק אזרחי 8935/01 יימשך, ואילו ע"א 8893/01 יימחק מהמרשם והערבות שהופקדה תוחזר.