עת"מ 41527-01-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לעתירות ובקשות מקלט רבות בישראל, שרובן נחשבות חסרות תוחלת. השאלה המשפטית המרכזית היא תחולתו של נוהל מקלט חדש, שהוא לכאורה מחמיר יותר, על בקשות שהוגשו לפני יישומו. הנוהל הישן כלל סינון ראשוני של נציבות האו"ם לפליטים, ואילו הנוהל החדש מסמיך את היחידה לקביעת מעמד פליט לדחות בקשות על הסף לאחר ראיון בסיסי, ללא סינון מוקדם של נציבות האו"ם לפליטים. השופט קובע כי ניתן להחיל את הנוהל החדש רטרואקטיבית על תיקים שלא הוכרעו שהוגשו לפני מועד יישומו, נוכח הגידול חסר התקדים בבקשות סרק. השופט מדגיש את הצורך להבחין בין מקרי מצוקה אמיתית לבין כאלה המבקשים להאריך את שהותם בישראל מסיבות כלכליות או אחרות. הם מתווים גישה בת שלושה שלבים להכרעה בבקשות לצווי ביניים. ראשית, עתירות ריקות מתוכן ללא ראיות לסכנת חיים יידחו על הסף, לרבות כאלה המבקשים שהות נוספת במדינה מסיבות כלכליות או מסתננים המנסים לשהות בה באופן בלתי חוקי. שנית, עתירות המצביעות על סכנה לכאורה לחיי המבקש יקבלו צו ביניים וייקבעו לדיון. שלישית, בית המשפט יפעיל שיקול דעת במקרים אחרים, וייטה לתת את צו המניעה עד לדיון מלא. במקרה הספציפי הנדון, השופט מוצא כי העותרת – אחות פיליפינית שאשרת העבודה שלה פגה – לא הציגה ראיות לכאורה לסכנת חיים. הם מציינים את המניע הכלכלי הטהור לבקשתה, את היעדר אזכור האיומים ואת האופי הכללי והבלתי מבוסס של טענותיה, ומגיעים למסקנה כי יש לדחות את עתירתה על הסף. השופט גם מזהיר את עורכי הדין לבחור בקפידה את המקרים המתאימים ולא להגיש עתירות סטנדרטיות. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים ואינה מטילה הוצאות אישיות על עורכי הדין.