רע"ב 873/07

תקציר

המבקש, שנידון לשישה חודשי מאסר בגין עבירת מין בילדה בת 12, הגיש בקשת אסיר לשחרור על תנאי. נציב שירות בתי הסוהר דחה את הבקשה בשל מסוכנותו של המבקש, חוסר חרטה וחומרת פשעו. בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל את החלטת הנציב והדגיש את הצורך בהרתעה ציבורית מפני עבירות מין. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור, בטענה להתנהגותו הטובה בכלא ולגורמים מקלים נוספים. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי החלטות בעתירות אסירים ניתנות רק בנסיבות חריגות, שמקרה זה לא הציג. בית המשפט הדגיש כי על המבקש מוטל הנטל לשכנע את הרשות המוסמכת כי הוא ראוי לשחרור מוקדם ואינו מהווה סכנה לציבור. מאחר שהמבקש לא עשה כן, ונוכח חומרת עבירתו, אישר בית המשפט את דחיית בקשתו לשחרור על תנאי. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי התנהגותו הטובה של המבקש בכלא, אף שאינה מבוטלת, אינה מספיקה כדי להצדיק את שחרורו, במיוחד בהתחשב בחוסר החרטה שלו. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי ההוראה המחייבת חוות דעת של שר הבריאות בדבר מסוכנותו של המבקש אינה חלה במקרה זה, שכן על המבקש נגזרו פחות משישה חודשים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי נותר על כנו.