ת"א 42102-06-25

תקציר

בית משפט השלום בתל אביב-יפו, בהחלטתו מיום 17.9.2025, התייחס לבקשה שהגיש התובע בבקשה למתן צו ביזיון בית משפט כנגד הנתבעת, מרפאת מדיקל סמייל, לפי סעיף 6(1) לפקודת ביזיון בית המשפט. הנושא המרכזי נסב סביב אי עמידתו לכאורה של הנתבע בצו בית משפט להמציא את התיק הרפואי של התובע ופרטי ביטוח אחריות מקצועית. **עקרונות משפטיים וחידושים:** פסק הדין מנתח בקפידה את המסגרת המשפטית המסדירה הליכי ביזיון בית המשפט, תוך שימת דגש על מספר עקרונות מרכזיים ומציע כמה פרשנויות מעשיות: * **מטרת הליכי ביזיון בית המשפט:** בית המשפט חוזר ומדגיש בתוקף כי הליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט הם בעיקרם **מנגנוני אכיפה, ולא אמצעי ענישה**. מטרתם היא לכפות ציות לצווי בית משפט, לא להעניש על אי ציות בעבר. נקודת מבט צופה פני עתיד זו היא קריטית, כלומר סנקציות (קנסות או מאסר) נועדו להביא לציות עתידי ולא להעניש. זאת, בקנה אחד עם פסיקה מבוססת כגון *יצחק מינה, עו"ד נ' שמואל ג'ובינו* ו-*נוף ים בלו השקעות ופיתוח פרויקטים בע"מ נ' פיינרו*. * **תנאים להוצאת צו בזיון:** בית המשפט מתווה מערך מקיף של תנאים מצטברים שיש לעמוד בהם לפני שניתן יהיה להוציא צו בזיון: * **צו מבית משפט מוסמך:** הצו חייב להגיע מבית משפט בעל סמכות חוקית להוציא אותו. * **צו ברור וחד משמעי:** הצו השיפוטי חייב להיות חד משמעי ולא פתוח לפרשנויות מרובות. צווים הצהרתיים שאינם תקפים אינם יכולים לשמש בסיס לביזיון. הדבר מדגיש את הצורך בדייקנות בהנחיות שיפוטיות, כפי שראינו בפסק הדין *ניסן גולדברג נ' יעקב אשר, ראש עיריית בני ברק*. * **הוכחת הפרה:** יש להוכיח באופן מוכח שהצו הופר. * **אפשרות לביצוע:** ביצוע הפקודה חייב להיות אפשרי פיזית ומשפטית. אם ההפרה היא מוחלטת ובלתי הפיכה, ייתכן שלא יהיה ראוי להוציא צו ביזיון בית המשפט, תוך התייחסות ל-*ניסן גולדברג* ו-*חבקין ונמרודי*. * **סעד שיורי ומידתיות:** הליכי ביזיון מאופיינים כ"הליך אכיפה קיצוני ושיורי". משמעות הדבר היא שיש לפנות אליהם רק לאחר שמוצו כל שיטות האכיפה החלופיות והפחות פולשניות או שנחשבות בלתי מתאימות. גם מידתיות הסנקציה היא בעלת חשיבות עליונה; די בה כדי לכפות ציות אך לא חמור עד כדי ענישה או פגיעה בלתי חוקית בחירות או בקניין, כפי שהודגש בפסק הדין *איגוד בתי הכנסת של שונה הלכות פתח תקווה נ' עו"ד יצחק אינדיג*. * **חדשנות משפטית בשירות דואר אלקטרוני:** היבט משמעותי של ההחלטה נוגע לפרשנות בית המשפט להגשת מסמכים חוקית באמצעות דואר אלקטרוני. * **תחולת תקנות סדר הדין האזרחי:** בית המשפט מרחיב את ההיגיון של תקנה 161(1)(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המסדירה הפקה אלקטרונית בין עורכי דין, להקשר של עורך דין המשרת צד שאינו מיוצג. תקנה זו מחייבת את עורך הדין השולח **לוודא שהמסמך האלקטרוני מתקבל**. * **דרישת אישור:** בית המשפט קובע במפורש כי כל דוא"ל שנשלח לנתבע ו**לא אושר כהתקבל אינו נחשב כדין **, למעט דוא"ל אחד מיום 30 באפריל 2025, שאושר. זה קובע תקדים משפטי ברור לצורך באישור קבלה לתקשורת אלקטרונית בתחום שיפוט זה, גם כאשר צד אחד אינו מיוצג על ידי עורך דין. * **ההבחנה בין מודעות לשירות כדין:** בית המשפט מבחין בין צד שהיה מודע להחלטת בית משפט לבין החלטה זו ניתנה כדין. בעוד שהתובע טען כי מודעות שוללת את הצורך באישור, בית המשפט דוחה זאת במשתמע, תוך התמקדות בדרישה הפרוצדורלית לשירות חוקי כדי לעורר חובות וביזיון פוטנציאלי. * **היקף סנקציות הביזיון:** ההחלטה מציינת כי סעיף 6 לפקודה אינו מוגבל לצדדים לצו המקורי. ניתן להטיל סנקציות על "זרים" (שאינם צדדים) אם היו מודעים לצו ומעשיהם תרמו להפרתו, תוך שימת דגש נוסף על היבט האכיפה. **יישום למקרה:** למרות טענות התובע על ניסיונות חוזרים ונשנים להשיג את התיק הרפואי ואי ציות לכאורה של הנתבע, בית המשפט סירב בסופו של דבר להוציא צו ביזיון מיידי. * **התנאים התקיימו (חלקית):** בית המשפט מצא כי התקיימו תנאים הקשורים לקיומו של צו בית משפט, בהירותו וסביר להניח שהפרתו התקיימה, והניח שהצו עדיין ניתן לביצוע. * **שיקול סעד שיורי:** עם זאת, הגורם הקריטי בדחיית צו הביזיון המיידי היה הדרישה **מיצוי הליכי אכיפה פחות מזיקים**. בית המשפט מצא כי צעד זה עדיין לא מולא מספיק. * **הגינות פרוצדורלית:** בית המשפט גם הדגיש כי יש לתת לנתבע הזדמנות להישמע בסוגיית הביזיון, תוך הדגשת עקרון ההגינות הדיונית * **החלטה:** במקום סנקציה של בזיון, בית המשפט הורה לתובע להגיש את ההחלטה לנתבע ונתן לנתבע 14 יום להגיב. בית המשפט הזהיר במפורש את הנאשמת כי אי שיתוף פעולה יחשוף אותה לסנקציות משפטיות. גישה זו מסמלת העדפה שיפוטית להקל על ציות באמצעים פחות חמורים לפני נקיטת המידה הקיצונית של זלזול. בעיקרו של דבר, פסק הדין מדגיש גישה מאוזנת לביזיון בית המשפט, מתן עדיפות להליך חוקי, אכיפה של צווי בית משפט ועקרון המידתיות, תוך הכרה באתגרים המעשיים של תקשורת אלקטרונית ובצורך בהוכחת שירות ברורה.