עתפ"ב 8709-01-20

תקציר

הערעור מתייחס לבני זוג שבנו תוספות במרפסת ביתם מבלי לקבל היתר בנייה. התוספות כללו מבנה אלומיניום עם קירוי וחלונות בשטח של כ-46 מ"ר, קירוי פרגולת בטון קיימת בשטח של כ-12 מ"ר והצבת מחסן פלסטיק בשטח של כ-4 מ"ר. המשיבים טענו כי הבניה פטורה מהצורך בהיתר לפי תיקון 101 לחוק התכנון והבניה ותקנות הפטור. בית משפט השלום בבאר שבע זיכה את המשיבים מהעבירות המיוחסות להם, לאחר שמצא כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה מעבר לספק סביר כי המבנים לא עמדו בדרישות תקנות הפטור. התביעה ערערה על הזיכוי. ערכאת הערעור קבעה, כי המשיבים אכן סיפקו תשובה מפורטת לכתב האישום וטענו במפורש כי כל פריט פטור מהיתר בניה. לפיכך, היה על התביעה להשיב לטענות אלה מראשית המשפט ולא לעשות כן פגם פרוצדורלי. עם זאת, פגם זה לא הצדיק את מחיקת האישום, אלא הטה את החזקה לטובת המשיבים. באשר להקמת מבנה האלומיניום (חריג א'), התקבל הערעור והמשיבים הורשעו. המבנה לא היה פטור מהיתר, שכן הוא שינה במידה ניכרת את חזות המבנה, היו לו חלונות קבועים והוא נבנה על מרפסת ולא על הקרקע או הגג, כנדרש בתקנות. יתר על כן, המשיבים לא מסרו את ההודעה הנדרשת לרשויות. עם זאת, לצורך גזר הדין התקבל כי שטח המבנה הוא "רק" 36 מ"ר, כי הוא אינו חורג משטח המרפסת, והותיר פתוחה את השאלה המשפטית האם שיטת ההצללה עומדת בתקנות. לגבי קירוי פרגולת הבטון (חריג ב') נדחה הערעור. התביעה לא הצליחה להוכיח כי חרגה מהדרישות הקבועות בתקנות. באשר למיקום מחסן הפלסטיק (חריג ג'), הערעור התקבל באופן חלקי. נקבע כי המחסן אכן היה "מחסן" כמשמעותו בתקנות, אך שטחו התקבל כנטען על ידי המשיבים, 1.4X1.4 מטר. למרות שהמחסן עמד בתנאים שנקבעו בתקנות, הורשעו המשיבים בהקמתו ללא היתר משום שלא הגישו הודעה במועד לרשויות. התיק הוחזר לבית משפט השלום לצורך הצגת ראיות וגזר הדין.