ע"א 1394/18

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור לאחר ששקלה ביסודיות את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בחנה את סיכומי טענות הצדדים ושקלה טיעונים מפורטים בעל פה. הערעור התמקד בעיקר בערעור על ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, אשר כבר נבחנו בפסק דין מקיף ומנומק היטב, אשר נדחו בסופו של דבר על ידי בית משפט קמא. המערער לא הציג כל עילה תקפה להתערבותה של ערכאת הערעור, שכן ערכאות הערעור נמנעות בדרך כלל מלחלוק על ממצאים עובדתיים, להעריך מהימנות עדים או לבחון מחדש מסקנות עובדתיות, אלא אם נפלה טעות משפטית ברורה ומהותית. בהסתמך על תקדימים כמו סדר הדין האזרחי של יואל זוסמן וערעורים אזרחיים שונים, הדגיש בית המשפט כי לא יתערב אלא אם האמירות בלתי סבירות בעליל. משכך, בחרה ערכאת הערעור לאמץ את ממצאיו העובדתיים והמשפטיים של בית המשפט המחוזי לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט אישר כי הממצאים העובדתיים מתיישבים עם המסקנות המשפטיות ולא מצא טעויות משפטיות המצדיקות התערבות. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם את הוצאות המשיב בשיעור מופחת של 5,000 ₪, כאשר ההחלטה ניתנה ביום 27.11.2018.