ת"א 53687-08-10

תקציר

התובע, גלצ'נקו יורי, יליד 1972, תובע פיצויים מהנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, בגין פציעות שנגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה ביום 25.11.09. התובע היה נוסע ברכב בו נהג מר שולמן, אשר נפגע מאחור על ידי משאית בעת שעצר ברמזור. התובע פונה לבית החולים ושוחרר עוד באותו היום. הנתבעת היא חברת הביטוח שביטחה את רכבו של התובע. בית המשפט מינה מומחה רפואי אשר קבע כי לתובע נגרמה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 10%. עוד קבע המומחה כי התובע עשוי להזדקק לטיפול רפואי עתידי וכי מצבו עלול להידרדר. בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח די הצורך כי נגרמו לו הפסדי שכר כתוצאה מהתאונה וכי נכותו התפקודית משקפת את נכותו הרפואית. עם זאת, נפסק לתובע פיצוי של 9,245 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, בגין נכויות זמניות שנקבעו על ידי המומחה הרפואי. בגין הפסדי שכר עתידיים פסק בית הדין פיצוי גלובלי בסך 40,000 ₪, למרות שהתובע לא סיפק הוכחה מספקת לירידה בשכרו עקב התאונה. בקשת התובע לפיצוי בגין עזרה לזולת בעבר ובעתיד נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא כל ראיה להוצאות שנגרמו או צפויות להיגרם. בית המשפט פסק 536 ש"ח בגין הוצאות רפואיות בעבר, אך שלל פיצוי בגין הוצאות רפואיות עתידיות והוצאות ניידות, שכן אלה נמצאו מכוסות בסל הבריאות. פיצויי כאב וסבל נקבעו על סך של 16,346 ₪, תוך ניכוי בגין אי הפחתת נזקים על ידי התובע. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 66,127 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופט גם הביע חשש מכך שתובעים בתביעות נזיקין יקבלו פיצויים על בסיס הכנסות לא מדווחות והציע להנהלת בתי המשפט לשקול להפנות מקרים כאלה לרשויות המס. השופט המליץ להכניס לתוקף את הוראות סעיף 144א לפקודת מס הכנסה, המחייב נישומים המגישים תביעות על בסיס הכנסותיהם לדווח על כך גם לרשויות המס.