רע"א 747/24

תקציר

ערכאת הערעור, לאחר שדנה בבקשה למתן רשות ערעור ובתשובות המשיבים, החליטה להתייחס לבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור, תוך שהוא מערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר להעניק סעד זמני לתשלום דמי שימוש לפי סעיף 44 לחוק המקרקעין. היא הדגישה כי התערבות ערעורית בעניינים פרוצדורליים כאלה שמורה בדרך כלל למקרים חריגים. כאן הוציא בית משפט קמא צו ארעי לדמי שימוש מכוח תקנות סדר הדין האזרחי וסעיף 44. ערכאת הערעור מצאה כי לא ניתן להצדיק דמי שימוש זמניים לפי הוראות אלה. צווי מניעה זמניים אמורים להבטיח זכות לכאורה במהלך ההתדיינות המשפטית, אך עליהם ליישר קו עם הסעד הסופי המבוקש בתיק. מאחר שהתביעה העיקרית ביקשה פינוי ולא סעד כספי, צו המניעה הזמני שניתן לדמי שימוש לא שירת את מטרתו הסופית של ההליך ולכן לא היה ראוי. יתר על כן, סעיף 44, שנועד לנהל מקרקעין בעת פירוק שיתוף, חל בדרך כלל על שותפים ולא על צדדים שלישיים. בית המשפט הדגיש כי סעד כספי זמני שכזה הוא סעד חריג. ערכאת הערעור ביטלה את החלטת בית המשפט המחוזי, בקובעה כי על המשיבים 39-38, אשר עתרו תחילה לתשלום, לכסות את הוצאות המשפט של המערערים שנגרמו להם במהלך הליך הערעור.