LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 56347-05-18

החלטה שלום תל אביב

📋
מספר הליך56347-05-18
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך23 בדצמבר 2018
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל אביב
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםרביב ואח' נ' ר.ש.ת בנין והשקעות בע"מ ואח'
👨‍⚖️
שופטיםאדי לכנר

תקציר

ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהוצגו בפסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב בנוגע לבקשה לצו עיקול. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **עילה לכאורה לסעד זמני:** בית המשפט חוזר על העיקרון הבסיסי לפיו מבקש סעד זמני, כגון צו עיקול, חייב לבסס עילה לכאורה. מדובר בהצגת ראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה והוכחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן הסעד. ( סעיפים 4, 5, 10) * **חשש סביר לעיכוב ביצוע פסק דין:** מרכיב מרכזי לקבלת צו עיקול זמני הוא שכנוע בית המשפט כי קיים חשש סביר כי אי מתן הצו יקשה על ביצוע פסק דין עתידי. זה דורש יותר מסתם דאגה כללית; היא מחייבת ראיות המוכיחות סיכון מוחשי לאכיפה של פסק דין פוטנציאלי. ( סעיפים 4, 18, 23 ) * **ניתוח מאזן הנוחות:** בית המשפט שוקל בקפידה את הנזק הפוטנציאלי למבקשים אם הצו לא יינתן כנגד הנזק הפוטנציאלי למשיב אם יינתן. זה כרוך בבחינה מדוקדקת של ההשלכות הכספיות על שני הצדדים ואופי ההתחייבויות החוזיות שלהם. ( סעיפים 5, 14, 17 ) * **יחסי הגומלין בין התחייבויות חוזיות ועיקול:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של הבנת המסגרת החוזית הבסיסית בעת הערכת בקשת עיקול. במקרה זה, בית המשפט מציין כי תביעת המבקשים לפיצויים קשורה להתחייבותם החוזית לשלם עבור הדירות. בית המשפט רואה בבקשת העיקול ניסיון להבטיח פיצויים, שהזכאות להם עצמה שנויה במחלוקת. (פסקה 16) * **נטל ראייתי ומעמד חברת הפרויקט:** בית המשפט בוחן את הנטל הראייתי המוטל על המבקשים להוכיח את חוסר יכולתו של המשיב לעמוד בפסק דין עתידי. נבחנת הסתמכותה של המבקשת על דו"ח חוקר פרטי המדגיש את מעמדה של המשיבה כ"חברת פרויקטים" עם פרויקטים פעילים מוגבלים אחרים. בית המשפט מבחין בין ראיות העשויות להצביע על הליכים אחרים לבין ראיות המבססות ישירות את הנטל הנדרש לסעד זמני. ( סעיפים 1, 8, 9, 20, 21 ) * **איתנותו הפיננסית של המשיב:** בית המשפט נותן משקל משמעותי לעדותו של רואה החשבון המבקר של המשיב, שהציג ראיות לאיתנותה הפיננסית של החברה, לרבות רווח נקי ורווחים צפויים מפרויקטים אחרים. ראיות אלה סתרו ישירות את טענות המבקשים בדבר חוסר יכולת להחזיר. ( סעיפים 9, 19) * **הבחנה בין שיקולים: פעילות עסקית רגילה לעומת הברחת נכסים:** בית המשפט מבחין בין שעבודים על נכסים שהם חלק מפעילות עסקית רגילה (למשל, משכנתאות לבנייה) לבין פעולות המהוות "הברחת נכסים" שנועדו להתחמק משיפוט. הראשון כשלעצמו אינו יוצר חשש לפיזור נכסים. (פסקה 22) * **תפקידו של בית המשפט בבקשות לסעדים זמניים:** ההחלטה מחזקת את העיקרון לפיו במסגרת בקשה להסרת צו עיקול, בית המשפט אינו אמור להכריע במחלוקות העובדתיות בין הצדדים. ההתמקדות נותרה בשאלה האם הסף להטלת האמצעי הזמני הושג. (פסקה 10) * **חדשנות משפטית (משתמעת):** למרות שלא נאמר במפורש כחידוש, הניתוח המפורט של בית המשפט של עדותו של רואה החשבון המבקר והדוחות הכספיים, המשמשים להפריך ישירות את חששות המבקשים לגבי היציבות הפיננסית של המשיב, מדגים גישה קפדנית להערכת מרכיב "נטל הנטל". זה מדגיש את הצורך בראיות פיננסיות קונקרטיות על פני חששות ספקולטיביים בעת הערכת הסיכון לאכיפת פסק דין.

חקיקה מקושרת

חוק המכר (דירות)

ת"א 56347-05-18 רביב ואח' נ' ר.ש.ת בנין והשקעות בע"מ ואח', שלום (23.12.2018)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית