רע"א 8389/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור לביטול פסק בוררות בסכסוך שותפות עסקית. המערער והמשיב היו בעלי מניות שוות בחברה לחיתוך לייזר ופנו לבוררות כאשר פרץ ביניהם משבר אמון. על הבורר, רואה חשבון שמונה על ידי בית המשפט, הוטלה המשימה לברר את התביעות הכספיות של שני הצדדים. המערערת ביקשה לערער על פסק הבוררות, בטענה כי הבורר היה מוטה וכי הליך הבוררות התנהל באופן לא תקין, לרבות היעדר ישיבות מסודרות, היעדר אפשרות לחקור עדים בחקירה נגדית ופגישות פרטיות שקיים הבורר עם שני הצדדים. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה לביטול פסק הבוררות, והביא את המערערת לבקש רשות ערעור. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור, וטוען כי היא אינה ניתנת כדבר שבשגרה ויש לדון בה רק במקרים חריגים. פסק הדין מדגיש את האוטונומיה הפרטית של הבוררות כמנגנון חלופי ליישוב סכסוכים. לגופו של עניין, בית המשפט מוצא כי המערערת הסכימה לשיטת הבוררות ולא העלתה התנגדויות במהלך ההליך. בית המשפט מציין כי הבורר פעל בהתאם לרצון הצדדים ולהוראות חוק הבוררות, וכי ממצאי בית המשפט המחוזי היו מבוססים. בפסק הדין מודגש כי הליך הבוררות התנהל על פי הסכמות הצדדים, תוך כיבוד האוטונומיה הפרטית שלהם, וכי הפגמים הפרוצדורליים הנטענים לא היוו עילה מספקת להתערבות.