רע"א 31632-11-16

תקציר

המבקשת והמשיבים הסכימו לכלול תניית בוררות למקרה שתתעורר בהסכם ביניהם מחלוקת כלשהי הנוגעת לביצוע עבודות ותיקונים, או כל תביעה אחרת שמי מהצדדים מעוניין לבורר. המבקש תבע את המשיבים בבית המשפט בגין תביעות כספיות הקשורות ביתרת החוב בגין ביצוע העבודות. המשיבים ביקשו לעכב את ההליכים בבית המשפט ולהעביר את התיק לבוררות כפי שהוסכם בסעיף הבוררות. בית משפט קמא קיבל את בקשת המשיבים והקפיא את ההליכים. המבקש ערער על החלטה זו, וטען כי תניית הבוררות אינה חלה על הסכסוך הנוכחי וכי שגה בית משפט קמא בהחלטתו. ערכאת הערעור קיבלה את טענות המבקש, וקבעה כי לשון תניית הבוררות תומכת בעמדת המבקש, לפיה הצדדים הסכימו להחריג סכסוכים שאינם נופלים בגדר קבוצת המקרים הראשונה מהבוררות, ובחר ליישב אותם בבית המשפט. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי לתוספת להסכם לא הייתה השפעה על תוקפו של סעיף הבוררות. משכך, פסק בית המשפט לערעורים לטובת המבקש, ביטל את החלטת בית משפט קמא והתיר את שמיעת תביעתו של המבקש בבית המשפט. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דין.