ע"א 1985/04

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא שדחה את תביעת המשיב. המשיב, שסיפק מוצרי בנייה למגיד, לא הציג ראיות בוררות מספיקות כדי לחלוק על ראיות המערערת כי האחרונה שילמה עבור המוצרים עד מרץ 2003. זאת ועוד, המשיב לא הצליח להוכיח כי המוצרים שסופקו על ידי מגיד לתחנת הרכבת לא הותקנו ולא שולמו עבורם. עוד מצא בית המשפט כי המשיב פעל בחוסר תום לב בכך שכלל סעיף שמירת בעלות בהסכם עם מגיד, ביודעו כי המוצרים יותקנו בתחנה ויהפכו לחלק מהמקרקעין, תוך שהוא אינו מיידע את המערערת בסעיף זה. בית המשפט קבע כי המוצרים הפכו לחלק מהמקרקעין ולכן המערערת הייתה הבעלים שלהם. עוד קבע בית המשפט כי סעיף שמירת הבעלות, שנכלל בהסכם בין המשיב למגיד, אינו ישים במקרה דנן משום שלא שקל את תכלית הסעיף או את תחולתו על צדדים שלישיים, במקרה זה המערערת. לא ניתן היה להפעיל את הסעיף כדי לסכל את העברת הבעלות למערערת, מה גם שהמשיבה ידעה שהמוצרים מיועדים להקמת התחנה ויהפכו בקרוב לחלק מהמקרקעין. לפיכך, נדחתה תביעת המשיב כנגד המערער, והמשיב חויב בהוצאות המשפט של המערער.