ת"א 32341-04-11

תקציר

התובע, חברת ביטוח, שילמה למבוטח שלה תגמולי ביטוח בסך כולל של 247,096 ₪ לאחר שצינור בביתו החדש שנרכש התנתק וגרם להצפה. חברת הביטוח הגישה תביעה נגד בונה הבתים הנתבע, בדרישה לקבל בחזרה את תגמולי הביטוח ששולמו, וכן דרשה פיצוי בגין דמי שמאות והנדסה, בסך 2,950 ש"ח ו-2,564 ש"ח, בהתאמה. בונה הבית הכחיש את החבות, והוסיף וטען כי יש להגביל את תביעת המבטח לעלות החלפת הצינור ולא למלוא סכום הנזק ששולם, וביקש כי כל פסיקת נזק תופחת בגין רשלנות תורמת של המבוטח בכך שלא כיבה את אספקת המים הראשית לפני שיצא מביתו לחופשה. בית המשפט פסק לטובת חברת הביטוח, וקבע כי בונה הבית אחראי לנזקים חוזיים ונזיקיים. נמצא כי בונה הבית הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המבוטח, הן על פי תנאי חוזה המכר והן על פי המשפט המקובל. בית המשפט מצא כי בונה הבית לא ביצע בדיקה נאותה של הצינור, מה שהביא להתקנתו הלקויה ולניתוקו לאחר מכן. עוד קבע בית המשפט כי בונה הבית נושא באחריות שילוחית לרשלנות הקבלן שלו לפי תנאי סעיף 14 לפקודת הנזיקין. כמו כן, בית המשפט מצא כי רשלנותו התורמת של המבוטח היוותה גורם משמעותי לנזק שנגרם לו, והפחית את זכאותו לפיצוי ב-50%. בית המשפט קבע, כי היה על המבוטח לנתק את אספקת המים הראשית בטרם יצא מביתו לתקופה ממושכת, דבר שהיה מקטין את היקף הנזק. בית המשפט הורה לבונה הבית לפצות את חברת הביטוח בסך 126,305 שקל, בתוספת ריבית סטטוטורית, שכר טרחת עורך דין בשיעור של 17.55% מהסכום שנפסק והוצאות בסך 15,000 ₪. כמו כן חויב בונה הבית לתבוע שיפוי מצד שלישי, שצורף להליך, בגין הסכומים ששולמו לחברת הביטוח, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות.