עת"מ 1976/09

תקציר

התיק נסוב סביב חוב ארנונה בגין נכס בבעלות עותרת, המושכר לדייר שנטש את הנכס מבלי לשלם דמי שכירות. השוכר נרשם כמחזיק בנכס בעירייה. בעתירה נטען כי העירייה שינתה בדיעבד את רישומי העירייה שלא כדין ורשמה את העותר כבעלים בתקופה בה התגורר השוכר בנכס. מנגד, טענה העירייה כי פעלה כדין, והנטל היה על העותרת להודיע להם על שינוי החזקה. השופט פסק לטובת העותר, וקבע כי השוכר, שהיה לו הסכם שכירות קיים ותקף, היה בעל הקשר הקרוב ביותר לנכס ולכן החובה לשלם ארנונה. העירייה אינה יכולה לכפות על משכיר לבטל הסכם שכירות כדי לאפשר את גביית המסים שלו. מאחר שהסכם השכירות נותר בתוקף, הסיכון לאי תשלום נפל על העירייה. יתר על כן, השופטת הדגישה כי נכס מושכר ריק אין משמעותו באופן אוטומטי שינוי בעלות, והעירייה אינה יכולה לשנות רישומים רק על סמך ריקנותו של הנכס. השופט הגיע למסקנה כי טענות העירייה בנוגע לתקופה המדוברת נדחו, והתיק יישמע בהמשך בנושאים אחרים השנויים במחלוקת. ההוצאות יישקלו לאחר הכרעה בעתירה כולה, והדיון הבא נקבע למארס 2010.