ע"א 50008-12-23

תקציר

ערעורי שני הצדדים בסכסוך מקרקעין זה נדחים ברובם, למעט קבלה חלקית של תביעת הרוכש לפיצוי נוסף בגין איחור במסירת הדירה שנרכשה. פסק הדין מעודד מאוד את הצדדים לדבוק בתנאי החוזים שלהם, במיוחד בכל הנוגע להקלטת הסכמים ושינויים, תוך ציון הקשיים שנגרמו כתוצאה מהשינויים הבלתי פורמליים והבלתי כתובים שנעשו במקרה הנוכחי. בית המשפט דן בתצהירים של עד מפתח שהלך לעולמו, וקובע כי לא ניתן לראות בהם ראיה בשל היעדר חקירה נגדית, שהיא קביעה העומדת על כנה למרות הנסיבות הספציפיות. מועד המסירה מהווה נקודת מחלוקת מרכזית, כאשר בית המשפט פוסק לטובת עמדת המוכר כי היתר הבנייה השני הוא הרלוונטי לחישוב מועד המסירה על פי החוזה, הקובע את מועד המסירה כ-18 חודשים לאחר קבלת ההיתר. תביעת המוכר להארכה נוספת של מועד האספקה עקב שינויים שביקש הקונה נדחית בשל היעדר הסכמים בכתב, כנדרש בחוזה. מועד האספקה בפועל נקבע ל-27 במאי 2020, והקונה מקבל פיצוי בגין האיחור, המחושב בשיעורים שונים במשך עשרה חודשים בסך הכל. בית המשפט פוסק גם בתביעת המוכר להוצאות שינויים ותוספות, מקבל את גרסתו לאירועים ופוסק פיצוי המוערך בכ-46,800 ₪, בשל הקשיים בהצגת ראיות מדויקות. ככלל, פסק הדין מדגיש את חשיבותן של התחייבויות חוזיות ותיעוד ברור, תוך הכרה בהשפעתם של יחסים והתנהלות בלתי פורמליים על המקרה הנוכחי.