ה"פ 68062-03-19

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותה של תניה בחוזה לרכישת מחמם מים גז. התנאי קובע כי אם צרכן יפסיק לרכוש גז מהחברה המבקשת לפני שחלפו 5 שנים, יהיה עליו לשלם את יתרת התשלומים שלא שולמו עבור מחמם המים בסכום אחד. החברה המבקשת טענה כי תניה זו אינה מופיעה בחוזה לאספקת גז, ולכן אין להחיל עליה את סעיף 17ד לחוק ההסדרים, האוסר על ספקי גז לכלול תנאי התקשרות הפוגעים ביכולתם של הצרכנים להחליף ספק או פוגעים בתחרות בשוק. עם זאת, בית המשפט קבע כי הביטוי "חוזה לאספקת גז" כולל בתוכו כל תיקון חוזי הקשור לאספקת הגז, לרבות התניה הנדונה. יתר על כן, בית המשפט פירש את התנאי כתנאי שעלול להכביד על יכולתם של הצרכנים להחליף ספק גז ועלול לפגוע בתחרות, האסורה לפי סעיף 17ד. ההוראה נועדה לעודד תחרות במשק הגז ולהקל על מעבר צרכנים בין ספקים. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה, בהדגישו כי די בקיומו הפוטנציאלי של נטל על צרכנים, ובפרט על אוכלוסיות חלשות כלכלית, כדי להסיק כי התניה מנוגדת לסעיף 17ד. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענת החברה המבקשת, שהפנתה לשני פסקי דין שאינם קשורים למדינה ונעדרי תשתית עובדתית, לא השפיעה על ההחלטה. כתוצאה מכך, נדחתה הבקשה להצהרה כללית שתאשר התניות כאלה בכל החוזים הצרכניים, וכל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.