בג"צ 1412/24

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של בג"ץ 1412/24: התנועה לטוהר המידות נ' היועצת המשפטית לממשלה ואח' **מבוא** העתירה הנדונה בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) עסקה בבקשת התנועה לטוהר המידות (להלן: "העותרת") להורות ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית, או לחילופין בבדיקה, נגד ראש המטה לביטחון לאומי (להלן: "המשיב 3"), וכן להורות להם להשיב לפניותיה בנושא. עניינה של העתירה נסוב סביב מקרים בהם בית המשפט נדרש להכריע בשאלת הצורך בפתיחת חקירה או בדיקה, ובהמשך, בשאלת פסיקת הוצאות כאשר הליך משפטי הביא למימוש הסעד שנתבקש. **רקע עובדתי והתפתחות ההליך** העתירה הוגשה ביום 19.2.2024. לאחר שההליך התמשך, נקבע דיון ליום 11.11.2024. ארבעה ימים בלבד לפני מועד הדיון, ביום 7.11.2024, הגישו המשיבים 2-1 (היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה) תגובה מקדמית בה עדכנו כי נפתחה חקירה פלילית בעניינו של המשיב 3. בעקבות עדכון זה, הסכימו הצדדים כי העתירה התייתרה ודינה להימחק. **סוגיית ההוצאות המשפטיות** על אף הסכמת הצדדים למחיקת העתירה, עלתה שאלת פסיקת הוצאות לטובת העותרת. העותרת טענה כי היה צורך בהגשת העתירה, שכן היא פעלה לאחר מיצוי הליכים, פניותיה הראשונות נעשו כבר ביולי 2022, ולא זכתה למענה משך זמן ארוך. בנוסף, ציינה כי הגישה עתירה קודמת בנושא (בג"ץ 631/23) אשר נדחתה בשל היותה מוקדמת. העותרת טענה כי העתירה הנוכחית לא הוגשה בשיהוי וכי היא קידמה, לכל הפחות, את פתיחת החקירה. מנגד, גרסו המשיבים 2-1 כי אין מקום לפסיקת הוצאות. לטענתם, חקירה סמויה בעניינו של המשיב 3 כבר החלה עוד טרם הגשת העתירה הנוכחית. המעבר מחקירה סמויה לחקירה גלויה נעשה משיקולים מקצועיים בלבד, ולא ניתן היה לעדכן את העותרת בדבר קיומה של החקירה בשלב המקדים. **הכרעת בית המשפט ומקורותיה המשפטיים** בית המשפט, לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא השתכנע באופן מספק כי העתירה והפניות של העותרת אכן קידמו את פתיחת החקירה. על בסיס קביעה זו, דחה בית המשפט את בקשת העותרת לפסיקת הוצאות, תוך הסתמכות על פסיקת בית המשפט העליון בע"א 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 (1994). בפסק דין זה נקבע כי כאשר הליך משפטי אינו מוכיח באופן ברור את תרומתו לשינוי או למימוש הסעד, אין מקום לפסוק הוצאות לטובת הצד שיזם את ההליך. **עקרונות משפטיים רלוונטיים וחידושים** 1. **מיצוי הליכים:** העותרת ביססה את טענתה לצורך בהגשת העתירה על מיצוי הליכים. העיקרון של מיצוי הליכים מחייב, כתנאי מקדמי לעתירה לבג"ץ, פנייה לרשויות הרלוונטיות ומתן הזדמנות להן לטפל בעניין. הדחייה של העתירה הקודמת בשל היותה מוקדמת מדגישה את הרציונל של מתן הזדמנות מספקת לרשויות לפעול. 2. **סמכות בית המשפט להורות על חקירה:** העתירה התבססה על סמכותו של בית המשפט להורות לרשויות אכיפת החוק לפתוח בחקירה. סמכות זו נתונה לבג"ץ במקרים חריגים, כאשר ישנה עילה ברורה לחשד לביצוע עבירה והרשויות נמנעות מחקירה ללא טעם סביר. 3. **הבחנה בין חקירה סמויה לגלויה:** הטיעון של המשיבים בדבר קיומה של חקירה סמויה טרם הגשת העתירה, מדגיש את ההבחנה המשפטית בין שלבי חקירה שונים. חקירה סמויה נועדה לאסוף ראיות מבלי לחשוף את החקירה לציבור או לחשודים. החשיפה של החקירה נעשית משיקולים מקצועיים, כפי שנטען במקרה זה. 4. **קשר סיבתי בין ההליך המשפטי למימוש הסעד:** סוגיית ההוצאות נסובה סביב הקשר הסיבתי בין הגשת העתירה לבין פתיחת החקירה. בית המשפט העליון בחן אם העתירה היוותה את הגורם המכריע או המזרז בפתיחת החקירה. היעדר הוכחה מספקת לקשר סיבתי זה הוביל לדחיית הבקשה להוצאות. 5. **שיקול דעת רשויות אכיפת החוק:** גם כאשר קיימים חשדות, ההחלטה על פתיחת חקירה, סוגה (גלויה או סמויה) וקצב התקדמותה נתונה בראש ובראשונה לשיקול דעתן המקצועי של רשויות אכיפת החוק. בית המשפט מתערב בשיקול דעת זה רק במקרים קיצוניים של עילת התערבות. **חידושים משפטיים:** בפסק דין זה לא נרשם חידוש משפטי פורץ דרך, אלא יישום של עקרונות משפטיים מושרשים. אולם, ניתן לראות בו הדגמה חשובה של האופן שבו בית המשפט מתמודד עם עתירות הנוגעות לפתיחת חקירות, תוך איזון בין זכות הציבור לדעת ולמיצוי הדין, לבין שיקול הדעת של רשויות התביעה והשלכותיהן של חקירות. פסק הדין מדגיש את הנטל המוטל על העותר להוכיח לא רק כי נדרש סעד, אלא גם כי פעולתו המשפטית הובילה למימושו, על מנת לזכות בפסיקת הוצאות. **סיום** בג"ץ 1412/24 מסתיים במחיקת העתירה בהסכמה, תוך שהדיון בשאלת ההוצאות מתמקד בשאלת הקשר הסיבתי בין הגשת העתירה לבין פתיחת החקירה. בית המשפט, בהסתמך על תקדימים קיימים, דחה את בקשת ההוצאות משלא הוכחה תרומה מספקת של העותרת למימוש הסעד. פסק דין זה ממחיש את הדינמיקה המורכבת בין פעילות ארגוני חברה אזרחית לבין פעולתן של רשויות התביעה, ואת הקריטריונים המשפטיים לפסיקת הוצאות בהליכים שכאלה.