בר"מ 7814/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות, הנוגעות לתיקונים שהציע קיבוץ שדה בוקר לתקנון. התיקונים נועדו להנהיג מסלול חדש לקליטת חברים על בסיס מאפיינים של "קיבוץ מתחדש", שיאפשר חלוקת רכוש דיפרנציאלית ותגמולים כלכליים תוך שמירה על ערבות הדדית. המערערת התנגדה לשינויים בטענה כי הם דורשים הסכמה פה אחד של חברי הקיבוץ, וכי הם סותרים את דיני האגודות השיתופיות. רשם האגודות השיתופיות דחה את ההתנגדות, והחלטה זו אושרה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי ניתן להעביר את התיקונים ברוב של שלושה רבעים, כאמור בתקנות האגודות השיתופיות (הקמה). כן נדחתה טענות המערערת בדבר שיקולים אידיאולוגיים, פגמים פרוצדורליים ויצירת שני סוגים של חברי קיבוץ. בית הדין הדגיש כי התיקונים לא שינו באופן מהותי את בסיס הסכמת החברות וכי החששות שהועלו היו מובנים אך לא הצדיקו התערבות בהחלטה. לאחר מכן הביא המבקש את התיק לבית המשפט העליון, אך השופט הגיע למסקנה כי הבקשה אינה מעוררת שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים וכי החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מפורטת ומנומקת היטב. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והבקשה לצווי מניעה זמניים נדחתה, תוך הותרת פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. פסק דין זה מחזק את הדרישה לרוב של שלושה רבעים כדי להעביר תיקונים כאלה ומדגיש את ההתערבות האידיאולוגית המוגבלת במקרים כאלה, המשקפת שיקול דעת זהיר של בתי המשפט בעניינים הנוגעים להחלטות פנים קהילתיות.