ת"א 35927/06

תקציר

להלן תקציר פסק הדין. התובע ביקש להסיר חלקים מתביעתם הנוגעים להכנסות עתידיות ועל כן ביקש לפטור אותו מלהשיב על חלק משאלות הנתבע. ההחלטה הראשונה, שניתנה ביום 11.5.2010, נעתרה לבקשת התובעת לתיקון כתב התביעה והסירה סעיפים המתייחסים להכנסות עתידיות. היא גם פטרה את התובע מגילוי חלק מהמסמכים, שכן הסיבה הבסיסית לצו הגילוי הקודם נעלמה. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו. הערעור התקבל באופן חלקי מאחר שהשופט החליט כי בית המשפט קמא לא שקל את הזיקות בין סעיפי התביעה שנמחקו. השופט הציע כי נראה שיש קשר בין הסעיפים שנמחקו לבין חלקים אחרים של התביעה ולכן ההחלטה נדחתה והתיק הוחזר לדיון נוסף. בעקבות זאת הציגו הצדדים את טיעוניהם בפני בית המשפט. התובעים טענו כי תביעתם לפיצויים בגין אובדן השתכרות מוגבלת למקרים ספציפיים ולפיצוי סטטוטורי בגין פגיעה בשמם הטוב, ואילו הנתבעת טענה כי הם זקוקים למסמכים מסוימים לצורך קביעת שכרו הראוי לכאורה של התובע ולהתגונן מפני התביעה. בית המשפט בחן את כתב התביעה המתוקן ומצא כי חלק מהנזקים הנטענים היו מוגבלים בהיקפם, בעוד שאחרים לא היו מוצדקים. השופטת הסכימה עם עמדת התובע לגבי מהות הנזקים הנתבעים וציינה כי התובעת לא הביאה כל ראיה לתגמול הולם. עם זאת, השופטת נתנה לנתבע הזדמנות לזהות כל ראיה כזו בתצהיר התובע ובנספחיו. אם הנתבע היה יכול להראות כי התובע הצליח להוכיח את שכרו הראוי לכאורה, אזי בית המשפט היה מאפשר גילוי מסמכים התומכים בטענות התובע. לנאשם יהיו 7 ימים להסב את תשומת הלב לסעיפים אלה. בהעדר הודעה כאמור, יקבע בית המשפט כי אין סיבה שהתובע יגלה את המסמכים המבוקשים. כך, בסיכומו של דבר, נמחקו חלקים מתביעת התובע, והם היו פטורים מגילוי ראיות. עם זאת, בית המשפט השאיר את הדלת פתוחה לנתבע להוכיח כי התובע סיפק ראיות מספיקות לשכרם הנטען ובמקרה כזה התובע יצטרך לחשוף מסמכים נוספים. השופטת הבהירה כי הנטל הוא על התובע להביא ראיות וכי הכלל של "המחבר מוציא את הראיות ממחברו" עדיין חל.