ת"א 52527-04-22

תקציר

פסק הדין מתייחס לתנאים בהם ניתן לחייב תובע להפקיד ערבות לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין החדשות, תוך התמקדות באיזון בין זכות הגישה החוקתית לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקבל החזר הוצאות אם התביעה תידחה. היא מדגישה כי אין להטיל ערבות כדבר שבשגרה כדי למנוע עומס מופרז על תובעים מוגבלים באמצעים. גורמים שנלקחו בחשבון כוללים את מצבו הכלכלי של התובע, סיכויי ההצלחה, מורכבות התיק ותום הלב של ההליך. באופן ספציפי, תושבות זרה ללא נכסים בישראל עשויה לחייב ערבות להבטחת הוצאות הנתבע, ללא קשר לפטור הכללי של אמנת האג לתושבי חוץ. במקרה זה, התובע, תושב חוץ המחזיק לכאורה במקרקעין שנויים במחלוקת בישראל, לא הצליח לבסס נכסים מקומיים או כתובת מספיקים, מה שהגביר את החשש לגבי היכולת לגבות עלויות. אי תשלום ההוצאות הקודם של התובע בהוראת בית המשפט חיזק את ההחלטה לדרוש ערבות בסך 30,000 ₪ עד ליום 11.2.2034 או להסתכן בדחיית התביעה. הדבר מאזן בין הגנת הנתבעים לבין גישה הוגנת לתובעים, מבלי להעניש את התובע רק בגין תושבות זרה אלא בהתחשב בנסיבות רחבות יותר.