ת"פ 917/07

תקציר

הנאשם, קטין בן 17, הואשם בסיכון חיי אדם באמצעות יידוי אבנים לעבר אוטובוס בעיסאוויה. הוא נשפט לצד קטין נוסף, שהגיע להסדר טיעון, והותיר את א' כנאשם יחיד. האירוע התרחש ב-17 באוקטובר 2007, כאשר אוטובוס שהסיע חיילים נכנס בשוגג לעיסאוויה, הותקף באבנים וגרם לפציעתם של שני נוסעים. א' טען לחפותו והציג אליבי, לפיו היה עם חברו מוחמד בעת האירוע. עם זאת, גם מוחמד וגם אביו של א' הפריכו את האליבי הזה. עדותו של מוחמד לא הייתה עקבית, ואילו עדותו של אביו של א' במשטרה סתרה את עדותו במשפט. התביעה זימנה שלושה עדים, כולם קטינים, שהפלילו תחילה את א' אך חזרו בהם מדבריהם במהלך המשפט. אחד העדים הללו, א.ח., טען לכפייה משטרתית, ואילו אחר, ס.א., הודה כי בדה את עדותו אך מאוחר יותר אישר את אמיתותה. השופט מצא כי האליבי של הנאשם כוזב, והציב אותו בזירת הפשע בסמוך למועד האירוע. יתר על כן, הם סברו להודעתו של ס.א. במשטרה, שהפלילה את א', וסברו כי היא וולונטרית ואותנטית. הם הגיעו למסקנה כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר ומצאו אותו אחראי לעבירה בה הואשם. השופט הביע חשש מליקויים בחקירה, ובהם אי-הקפדה על הוראות החוק לתיעוד הודאות והליכי חקירה לקויים. למרות סוגיות אלה, די היה בראיות הקיימות כדי להרשיע את הנאשם.