ע"פ 71383/04

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על משיב שהורשע בתשעה סעיפים של עבירות הקשורות לרכב, לרבות גניבת כלי רכב והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינית, בטענה כי הוא אינו משקף את מדיניות הענישה הראויה. על המשיב, שכבר ריצה עונש מאסר של 18 חודשים בגין עבירות דומות, נגזרו מבית משפט השלום בנתניה עונש קל יחסית של 36 חודשים בנוסף לקנס ומאסר על תנאי של 8 חודשים. בית המשפט קבע כי חלק מעונש זה ירוץ במקביל לעונש שכבר ריצה. לטענת המדינה, בית משפט קמא לא שקל כראוי את הגורמים המחמירים ואת חומרת העבירות, הכוללות עשרה מקרים של גניבת רכב, שישה מהם של גניבת כלי הרכב לאחר פריצה לבתי הבעלים וגניבת המפתחות. ההשפעה המרתיעה של העונש מוטלת בספק, והעונש הקל פוגע במאמצי רשויות אכיפת החוק. זאת ועוד, עברו של המערער בעבירות חוזרות ונשנות, לרבות כאלה שבוצעו בעודו נתון במאסר על תנאי, מלמד על הצורך בהחמרת הענישה. ערכאת הערעור, בהסכמתה כי עונשו של בית משפט קמא היה קל יתר על המידה, מטילה עונש חדש של שש שנות מאסר, מתוכן חמש ירוצו ברצף לעונש הנוכחי, עם שנת מאסר על תנאי, ומורה כי עונש המאסר המותנה ירוץ גם ברצף. החלטה זו נועדה להעביר מסר מרתיע חזק יותר ולשקף את מדיניות הענישה הראויה לעבירות מסוג זה.