ת"א 1653-07-12

תקציר

המקרה נסוב סביב מפגעי יתושים שמקורם בכנרת, שגרמו מטרד ליישובים סמוכים, ובפרט לקיבוץ גינוסר, בין השנים 2007 ל-2012. התובעים טענו כי הנתבעים, בהם רשות המים, רשות מקרקעי ישראל, רשות ניקוז כנרת ואיגוד ערים כנרת, היו מודעים לנושא אך נמנעו מלפעול באופן אפקטיבי למאבק בו. בית המשפט בחן האם קיים מפגע יתושים שחייב את פעולת הנתבעים, ואם כן, מאיזו שנה; וזיהה את הגורם האחראי לטיפול בנושא ולקביעה אם התרשל. הראיות הראו כי תלונות על מפגעי יתושים הופיעו כבר בשנת 2010. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לכך שהמפגעים בשנים 2007 עד 2011 מקורם בכנרת, ולכן דחה את טענות התובעים לאותן שנים. נקבע כי מטרד יתושים משמעותי הדורש טיפול התעורר בשנת 2012. רשות ניקוז כנרת אחראית על ניקוז שוטף של הכנרת ומניעת מפגעים בריאותיים על פי חוק הניקוז. יש להם גם את הכוח למנוע את זיהום מי הכנרת. יחד עם איגוד ערים כנרת, הם אחראים לטיפול במפגע היתושים שהתגלה בשנת 2012. בינתיים, רשות המים ורשות מקרקעי ישראל הן גופים רגולטוריים וניהוליים ללא סמכויות ביצועיות במקרה זה. התובעים לא הביאו ראיות לכך שרשויות אלה היו מודעות למטרד או כי מוטלת עליהן האחריות לפעול. בית המשפט הכיר בפעולות הנרחבות שנקטו רשות ניקוז כנרת ואיגוד ערים כנרת למאבק במפגע היתושים בשנת 2012, אשר פתרו למעשה את הבעיה. פעולות אלה כללו ניטור, ריסוס הכנת BTI וכיסוח צמחייה. מאחר שהרשויות המוסמכות הללו מיהרו לטפל בבעיה, בית המשפט לא מצא רשלנות ודחה את הטענות נגדן, למעט הטענה הנוגעת למפגע היתושים בשנת 2012, שהתקבלה בחלקה. גם התביעה נגד רשות המים ורשות מקרקעי ישראל נדחתה. כתוצאה מכך, תביעת התושבים בתל אביב (1653-07-12) נדחתה, ואילו התביעה בתל אביב (48116-02-15) התקבלה באופן חלקי, והטילה על רשות ניקוז כנרת ואיגוד ערים כנרת אחריות למפגעי יתושים שמקורם בכנרת.