ע"א 2739/07

תקציר

הערעור הוא על החלטת ראש לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו, בעניין סכסוך תשלומים בין חברה קבלנית ציבורית (המערערת) לבין חברה פרטית המתמחה בקידוח יסודות (המשיב). בשנת 2001 התקשרו הצדדים בהסכם לפיו המשיב יבצע עבודות בנייה עבור המערערת ויפוצה על בסיס התוכניות המצורפות לחוזה. התעוררה מחלוקת בנוגע לתשלום של 50,000 ₪, אשר לטענת המערערת הותנה באישור העבודה על ידי היועצים המקצועיים של הפרויקט. המשיב טען, כי התשלום היה תלוי בתוצאות בדיקות מסוימות שביצוען היה באחריות המערערת. המשיב הגיש בקשה לביצוע פסק דין על מלוא הסכום, אליה התנגדה המערערת בטענה כי המשיב לא עמד בהתחייבויותיו. מנהל ההוצאה לפועל פסק לטובת המשיב והגיש את הערעור. בית המשפט מצא כי פרשנותו של המשיב להסכם נכונה, וטענות המערערת בדבר חובת המשיב למסור תוצאות בדיקה אינן מהוות הרחבה של טענות. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענתה החלופית של המערערת, לפיה זכותו של המשיב לבצע את פסק הדין על מלוא הסכום אינה מוצדקת, שכן לא התקיימו התנאים לתשלום בעת הגשת פסק הדין. תחת זאת, קבע בית המשפט כי יש להגביל את תיק ההוצאה לפועל ל-50,000 ₪ שבמחלוקת. המערערת חויבה לבצע את התשלום, וכל סכום עודף ששולם על ידי המערערת יוחזר על ידי המשיב, בצירוף ריבית סטטוטורית. שני הצדדים היו אמורים לשאת בהוצאותיהם המשפטיות.