עת"מ 1228/05

תקציר

בעלי חלקת קרקע בחדרה, העותרים, ערערו על היטל שהטילה עליהם עיריית חדרה בגין סלילת כבישים ומדרכות. העותרים טענו כי הרחוב כבר סלול וכי קודמיהם שילמו על כך, ולכן אין לחייבם פעמיים. עוד טענו כי דרישת העירייה מופרזת וכי העיקול על חשבונות הבנק שלהם אינו חוקי ובלתי סביר. בעירייה, לעומת זאת, טענו כי הסלילה נועדה להרחיב את הכביש ולהוסיף מדרכה, וכי התשלום הקודם היה עבור דמי השתתפות, מה שלא אסר על העירייה לגבות היטל בגין הרחבת הרחוב. זאת ועוד, העירייה הצהירה כי פעלה בהגינות בכך שהטילה על העותרים חיוב מופחת וכי שטח הקרקע שהופקע מהם נוכה מסך השטח הנחשב לחיוב. בית המשפט פסק לטובת העותרים. נמצא כי בעוד שלעירייה הייתה זכות לחייב אותם בגין הרחבת הכביש ו/או המדרכה על פי חוק העזר הרלוונטי, היא לא הוכיחה כי החיוב קשור להוצאות שהוצאו בגין עבודות הסלילה. כמו כן, העירייה לא הייתה צריכה לגבות את החוב באמצעות מנגנון פקודת המסים (גבייה), שכן ההיטל אינו מס ושיטה זו אינה מתאימה ליישוב הסכסוך הכספי בין הצדדים. בית המשפט הורה על ביטול הליכי הגבייה והתיר לעירייה להגיש תביעה נגד העותרים להסדרת החוב, אם תבחר בכך. בנוסף, חויבה העירייה לפצות את העותרים בגין הוצאותיהם ושכר טרחתם שנגרמו להם במהלך המשפט.