ע"א 2094-01-12

תקציר

הערעור במקרה זה נסוב סביב תביעה שהוגשה נגד עובדת ציבור, המועסקת על ידי עירייה, בגין מעשה שנעשה במסגרת מילוי תפקידה השלטוני. עובד העירייה המדובר הגיש תצהיר התומך בצו הפסקה והפסקה מינהלי שהוציא ראש העירייה, שהוביל להעמדתו לדין של המערערת בגין הפעלת עסק ללא רישיון. המערער זוכה, ולאחר מכן הגיש תביעה נגד עובד הציבור והעירייה בגין נזקים שנגרמו לו לכאורה כתוצאה ממעשיו של העובד. הן העירייה והן העובדת ביקשו מבית הדין קביעה כי העובדת נהנית מחסינות לפי סעיף 7א לפקודה, דבר שיוביל לדחיית התביעה נגדה. בית משפט קמא נעתר לבקשת העירייה, והוביל לערעור הנדון בימים אלה. המערערת טוענת כי היה על בית משפט קמא להיעתר לבקשתה לחקור את העובדת חקירה נגדית, במיוחד נוכח העובדה שהעובדת הגישה תצהיר לתמיכה בבקשת החסינות שלה, שהוגשה באותו מקרה. המשיבים, לעומת זאת, גורסים כי יש לחקור רק את המצהירים שתצהיריהם צורפו לבקשת העירייה ואת התגובה לה. לאחר עיון בתיקי החקירה ובחוקים הרלוונטיים, מגיע השופט למסקנה כי בית משפט קמא אמנם לא טעה טעות משפטית בכך שהחליט לדון תחילה בבקשת העירייה, אך מן הראוי היה לאפשר לבא כוח המערער לחקור את העובד חקירה נגדית. השופטת מציינת כי תצהיר העובד היה רלוונטי ומהותי, וכי היה מקום לתת למערערת הזדמנות להוכיח כי לא התקיימו התנאים למתן חסינות. משכך, קובע השופט כי יש להחזיר את הדיון לבית משפט קמא על מנת לאפשר לבא כוח המערער לחקור את העובד חקירה נגדית. בכך יוכל בית המשפט קמא להחליט האם די בממצאי החקירה הנגדית כדי לשנות את ההחלטה הקודמת. התיק יועבר לנשיא בית משפט השלום במחוז מרכז, שיקבע את השופט שידון בתיק. השופט הדן בתיק יחליט, על סמך המסמכים בתיק בית המשפט קמא וחקירתו הנגדית של העובד, אם לקיים או לשנות את ההחלטה הקודמת. לבסוף, השופט מחליט כי לא יוטלו הוצאות על מי מהצדדים בשלב זה, ומשאיר אותן לשיקול דעתו של שופט בית המשפט קמא.