בש"פ 5755/00
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון אישר את החלטות הערכאות הנמוכות יותר לחלט את כספי הערבות ולממש את ערבותם של שני מערערים שלא התייצבו לרצות את עונשם לאחר שהורשעו בשורה של עבירות פליליות. בית המשפט מצא כי ההתחייבות להתייצב למשפט כללה במשתמע חובת התייצבות להקראת גזר הדין, מה גם שהמערער נכח בדיון גזר הדין ובית המשפט הורה על מעצרו בתום ההליך. בית המשפט הבחין בין התחייבויות המערערים להתחייבויות הערבים, והדגיש כי הראשונות מבוססות על החלטות והסכמים של בית המשפט, ואילו האחרונות נובעות אך ורק מהערבויות שנחתמו. נפסק כי נאשם הנעדר מן הדין ואינו מגלה עניין בהליך, אינו יכול לצפות מבית המשפט להורות על השבת כספי הערבות. בנוסף, בית המשפט מתח ביקורת על הטפסים הקיימים לשחרור בערבות, שאינם מציינים במפורש את חובת ההתייצבות לגזר הדין, והמליץ לשנותם כדי למנוע סיבוכים עתידיים. ההחלטה משמשת אזהרה מפני ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ומדגישה את חשיבות כיבוד תנאי השחרור.
חקיקה מקושרת
בש"פ 5755/00 שאקר אבו סנינה נ' מדינת ישראל, עליון (27.9.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.